אוזן המן. לנגוס או לא לנגוס. זאת השאלה

אוזן המן. לנגוס או לא לנגוס. זאת השאלה מה מקור השם והמנהג, כמה קלוריות יש בה והאם עלינו לפחד ממנה כשם שהיהודים בשושן פחדו מהמן?

---

פורים הגיע ועימו ההתלבטות הקבועה; "לנגוס באוזן ההמן או שלא...". השם ״אוזני המן״ הוצע על־ידי יהודי גרמניה ויהודי איטליה בהשפעת מדרש אגדה, שהמן הרשע נכנס לגנזי המלך כשהוא אָבֵל חפוי ראש וקטוף אוזניים (מדרש אגדה) ומכאן הביטוי הציורי ״יצא ואוזניו מקוטפות״ – רוצה לומר יצא בבושת פנים, כְּצפוי לעונש. ואכן, קצירת אוזני נידונים לעונש מתועדת עוד במאה ה- 18 לפנה"ס ב"חוקי חמורבי" .

המנהג לאפות אוזני המן פשט בעדות אשכנז רק במאה ה-19. הן נאפו בצורת משולש ובמסורת האשכנזית נהגו למלאו בפרג טחון. השם ״מוֹהְן״ (Mohn) פֶּרֶג ביידיש; ומכאן: מאן־טש Mohntasch – כיס פרג מכיל את אותיות המן, והצליל הדומה הזכיר לשומע, ככל הנראה, את הצֵרוף ״המן תש״ (= תש כוחו של הצורר) לשמחת העם היהודי. האם אוזני המן נוראים כל כך להרזיה כמו המן ליהודים? אז לאחר שהבנו את מקור השם נשאלת השאלה אם עוגיית החג הזו שמכילה כ 200 קלוריות כל אחת נוראה כל-כך להרזיה כמו שהצורר התנ"כי – המן, ליהודים? והתשובה תינתן בשאלה; אם נאכל כל יום בשנה מספר אוזני המן ורק בשבוע חג הפורים נמנע מאכילתם, האם נרזה? התשובה ברורה: ברור שלא... הימנעות מאכילת מאכלי החג, תייצר הקשר שלילי לדיאטה ותהפכה למייסרת מייגעת ולאחת שלא נוכל להתמיד בה לאורך זמן. זכרו: לעיתים צריך להנות מהפיתויים הקטנים של החיים בכדי שתתאפשר המשך השגרה שלאחריהם, ממש כפי שלעיתים צריך לנפוש בבית מלון עם בן הזוג על-מנת "לטעון את המצברים" ולהמשיך בשגרת העבודה שלאחר מכן. ועל דרך השלילה: אם כל יום כל היום ננפוש באותו מלון, סביר להניח שבסוף נתרושש מכספנו ובדרך גם נתחיל "להשתעמם" ולמצות את העניין. במקום להנות נתענה. במקום להתרענן נשתעמם. במקום שנמלא מצברים נרוקנם. וכך גם בדיאטה; אכילה יום-יומית של דברי מתיקה תגרום לנו בסופו של דבר לעלות במשקלנו, להשמין ולקשר את אותם דברי מתיקה לדבר שאינו מתגמל, מדכא וכואב. ההרגל הרע יכאיב לנו גם בזמן האכילה וגם במראה שלאחר מכן. ברם אכילה "שלמה" של דברי המתיקה רק בחגים או באירועים תמלא אותנו באנרגיות, תגרום לנו באמת להנות מהם ותאפשר לנו לחזור לשיגרה בידיעה שאיפה שהוא בעתיד תחכה לנו עוד הנאה מתוקה מפנקת ובעיקר לגיטימית. שיהיה לכולנו בתיאבון (: [if !supportLineBreakNewLine] [endif]